ג'לטין – יש שהוא נעשה מצלולוזה סינתטית, אומצמחים; יש שהוא נעשה מעצמות שרופות וכתושות; ויש שהוא נעשה ממיני עור שונים ואףמעור חזיר, או מדגים טמאים, ועיקרו בא לעבות את המאכל ולהקשותו, או לייצב את הכיסוישל התרופות.
ג'לטין העשוי באופן מלאכותי או מצמחים – הרי הוא כשר ללא ספק.
ג'לטין הנעשה מעצמות של נבלות וטריפות, לאחר שנתייבשו היטב – יש מי שכתב, שמעיקר הדין אין בו איסור; ויש מי שכתב, שאם לפני ערבובו במאכל אין הוא ראוילאכילה, הרי זה מותר, ואין אומרים בזה אין מבטלין איסור לכתחילה, אבל לרוב הוא עשוי כך, שהוא ראוי לאכילה גם לפני ערבובו במאכל, ואז אין להקל.
ג'לטין הנעשהמעורות של נבלות וטריפות – יש מי שכתב, שהוא אסור, אף אם לא היה ראוי לאכילת כלב קודם ערבובו, בין שעבר עיבוד, ובין אם עשוי מעורות פשוטים ובלתי מעובדים, ויש מי שכתב, שסתם ג'לטין העשוי מעורות של בהמות טמאות – אסור, אבל אם עיבדו את העורות למנעלים וכלים, הג'לטין העשוי מהם מותר.
יש מי שכתב, שמעיקר הדין אסור לבלועתרופה העטופה מקפסולה שעשויה מג'לטין, אך מעשים בכל יום, שבולעים סממנים בקפסולות אף לחולה שאין בו סכנה; ויש מי שכתב, שמותר לבלוע קפסולות העשויות מג'לטין, ואין צורך לפתוח הקפסולות כדי לבלוע רק את החומר הפעיל, אפילו בחולה שאין בוסכנה.
תרופות המכילות כמות קטנה של סוכר-חלב, אין כל איסור לבלוע אותם אחריסעודת בשר, ואין צורך להמתין כלל.
